קודם כל סלחתי לעצמי על מה שיכולתי ולא יכולתי לעשות. ואז סלחתי למצב בו הייתי מחוסר שליטה. ואז חשבתי/ הרגשתי/ הייתי איתו בלבי. הרי היה ברור לי תמיד שזאת הייתה טעות. הוא כל כך אהב אותי ובחיים, פשוטו כמשמעו, לא היה רוצה להרע לי/ לאחותי/ לכולנו/ לנהג שפגענו בו/ ולאלפי אנשים אשר הטרגדיה שלנו היכתה בהם באדוות- משפחה קרובה, חברים, שכנים, קולגות, המחלצים באירוע, המשטרה, בתי החולים, חברות הביטוח, בית המשפט ועוד…. אז מתוך הנחה זאת, ראיתי אותו. כאדם, יצור אנושי, ששגה. כן, שגה. שגיאה גורלית ופטאלית שנטלה שני חיי אדם, אבל שגיאה. ומתוך המקום הזה דברים בי החלו להפשיר/ להינמס/ לחיות. כי הכעס/ העצב/ הדכאון/ החרדה, הקפיאו אותי. חסמו אותי. העסיקו אותי בלופ אינסופי של תקיעות. של אשמה. של יגון מתמשך ומוות בעודי בחיים! וכשהצלחתי לראות זאת, לקבל, להרגיש את כאב הגעגועים העצום אליהם שהסתתר מאחורי הכעס, אז נזכרתי.

זכרונות עליצותה וחיבוקיה של אחותי שבו אליי. אהבתו של אבי חזרה לעטוף אותי. וגם נזכרתי בקולו אשר אבד לי. )צילומי מסרטת ה8- מ״מ היו ללא קול או אז באלף הקודם).

וחלקים בנשמתי התאחדו בי והשברים התאחו, כמו מסורת הקינצוגי היפנית, בה משתמשים בצבעי לכה עם זהב/ כסף/ פלטינה לתיקון כלי חימר שנשברו.

והילד שבי הפך חלק ממני ולא עוד דמות נפרדת/ כואבת/ מדממת יגון אשר נאלצתי להתמודד איתה.

ואכן התמלאתי הרבה יותר אור מהסליחה (מחילה) כאשר יצאתי מהטראומה (מחילה חשוכה) בה שהיתי כה הרבה זמן.

האם נרפאתי לחלוטין? ממש לא! יש לי עוד דרך ארוכה. אני עדיין נתקע הרבה פעמים בזעם, קורבנות, התמסכנות אל מול משברים. אבל כמו בכושר גופני, כך בכושר רוחני – המדד לכושר הוא קיצור משך הזמן ההתאוששות בין אתגר למאמץ!

אני זוכר את שיטת ה״1-2-3״ של: העצמי-המצב-הגורם וכשאני עובר את שלביה, קל לי יותר. והקללה (לקלל מישהוא) הופכת להקללה (כשמשהוא קליל).

ואני מצליח לראות ולהאמין שכל משבר מביא את ברכתו, מותיר את רשמיו ומוליד משהוא חדש. בדיוק כפי שהמשמעות הנוספת של המילה משבר הינה האבן אשר עליה עמדה היולדת בעודה נאנקת להביא חיים חדשים לעולם….

האם אני ממליץ על כך? מאוד!!!

האם זה קשה ביותר? מאוד!!!

אבל מה האלטרנטיבה? סבל-מועקה-חידלון.

לפחות עם העבודה הפנימית/ נפשית/ רוחנית, שהיא הכיייי חשובה בעיניי, אפשר להגיע לשלווה, אם לא לאושר או לאהבה, וזאת כבר התחלה מצוינת, אם לא גם ההמשך….

מאחל לך הקורא/ת את התהליך הזה ואת הצלחת הצליחה לצד השני, של המתנות, שהמשבר הותיר בכם!

עם המון אהבה לכם באשר הינכם.